מחלת הצליאק, שתוקפת כאחד מכל 10 אנשים באוכלוסיה, ניתנת לטיפול והתמודדות באופן די מוחלט, ולכן אבחון מוקדם ונכון שלה הוא חשוב ביותר. אבחון המחלה, שבעבר דרש בדיקות פולשניות ולא נעימות, ניתן היום לאבחון על ידי בדיקת דם לאבחון צליאק באופן פשוט ומהיר.
מחלת הצליאק היא מחלה אוטואימונית היכולה להופיע בכל גיל ומתארת מצב שבו מערכת החיסון תוקפת תאים בריאים עקב חשיפה לגלוטן שמזוהה על ידיה כגורם סיכון. בעקבות המתקפה על הגוף, נוצרת דלקת ברירית המעי הדק שמונעת מהגוף לספוג חומרים ממזונות מסוימים. לאורך זמן, עלול להיווצר מחסור בוויטמינים הפוגע בתפקוד של מערכות ואיברים שונים בגוף. מחלת הצליאק מתבטאת בחוסר יכולת לעכל את חלבון הגלוטן שנמצא בעיקר במוצרים המכילים קמח שמקורו בחיטה, שעורה או שיפון.
למערכת החיסון יש נוגדנים שתפקידם לזהות גורמי מחלות בגוף ולהשמיד אותם. אצל חולי צליאק מערכת החיסון מזהה את חלבון הגלוטן כאויב ומייצרת רמות גבוהות של נוגדנים במטרה להיפטר ממנו. נוטים לחלות בצליאק מי שיש להם נטייה גנטית, חולים בסוכרת סוג 1, סובלים ממחלות אוטאימוניות אחרות, בעלי תסמונת דאון וחולים בקוליטיס.
הסימפטומים משתנים מאדם לאדם ודומים מאוד לסימפטומים של מחלות ומצבים אחרים, כגון תסמונת המעי הרגיז, כיב קיבה, מחלת קרוהן, זיהום טפילי או אנמיה. ולכן לעיתים ישנם אנשים שיכולים לסבול מהסימפטומים שנים רבות מבלי לדעת שהם סובלים ממחלת הצליאק. הסימפטומים כוללים דיכאון וחוסר שקט, אנמיה, הפרעות עיכול, כאב פרקים, התכווציות שרירים, פריחה, אפטות בפה, אוסטאופורוזיס או בעיות שיניים.
כיצד מאבחנים צליאק?
הטיפול במחלת הצליאק הוא מניעתי בעיקרו – תזונה נטולת גלוטן שמפסיקה לעורר את התגובה האוטואימונית של הגוף שמזהה את הגלוטן כגורם סכנה. לכן אבחון המחלה בשלב מוקדם יכולה למנוע סבל רב מהחולה. ההערכה היא שישנם עשרות אנשים שחולים בצליאק ואינם יודעים זאת.
החולים הלא מאובחנים מתחלקים למי שסובלים מתסמינים שיכולים להתאים לתופעות נוספות ומי שאינם סובלים מתסמיני המחלה כלל, אך הדלקת עדיין נוצרת בגופם. כלומר, קיימים בגופם נוגדנים נגד חלבון גלוטן, אך המחלה ללא תסמינים ועדיין מומלץ להם שלא לצרוך גלוטן. רבים מאנשי המקצוע לא ממהרים לשלוח את מטופליהם לבדיקות פולשניות ולא נעימות ומחפשים דרכים אחרות לאבחן את התסמינים מהם סובלים.
תהליך האבחון יתחיל מרגע הופעת התסמינים הכוללים: שלשולים, כאבי בטן, עצירות, הקאות, בחילות, חוסר תיאבון, עייפות, דלדול שרירים, אנמיה, חיוורון, ועוד. עיקר התסמינים נוצרים כתוצאה מהדלקת במעי שמפריעה לספיגה התקינה של המזון. בעבר היה צורך בבדיקות פולשניות על מנת לאשש או להפריך את מחלת הצליאק, אך מחקרים רבים הצליחו להוסיף שלב אחד לפני, שמייתר במקרים רבים את הצורך בבדיקות לא נעימות.
בדיקת דם לאבחון צליאק תיעשה במקרה של ריבוי תסמינים תכופים ומומלצת גם לבני משפחה מדרגה ראשונה של חולי צליאק, ו/או גם תסמונות גנטיות, סוכרת סוג 1, דלקת כבד אוטואימונית, מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, ודלקת מפרקים שגרונית.
אם בבדיקת הדם לאבחון צליאק נמצא כי ישנה רמה גבוהה של הנוגדנים, רק אז ישנה המלצה לבדיקת ביופסיה מהתריסריון הנמצא בתחילת המעיים. בדיקת הביופסיה תאשש סופית את קיום מחלת הצליאק, אך בדיקת הדם תמיין מלכתחילה את מי שיש אפשרות שחלה בצליאק ומי שרמת הנוגדנים שלו מוכיחה שאין צורך בבדיקה הפולשנית.
לקבלת מידע על אפשרויות הטיפול השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם
בדיקת הדם לאיתור צליאק
מכיוון שמי שסובלים ממחלת הצליאק למעשה חווים רגישות לגלוטן שנמצא בדגנים הכוללים חיטה, שעורה ושיפון, לאחר צריכת מזונות אלו נגרמות בגופם דלקות ושינויים במבנה רירית המעי. אחד משני החלבונים המרכיבים את הגלוטן בדגנים הוא חלבון הגליאדין (Gliadin). בדיקת הדם לאבחון צליאק בודקת הימצאות של נוגדנים מסוג Anti Gliadin IgA/IgG,אנטי גליאדין, שאותם מייצרת מערכת החיסון של הגוף כתגובה למזון שיש בו גלוטן.
כאשר מאמצים תזונה נטולת גלוטן, התסמינים של המחלה נרגעים ורמות הנוגדנים לחלבון הגליאדין בדם יורדות. יש לקחת בחשבון שנוגדנים אלו אינם רק לצליאק ובכל מקרה יש לקבוע באופן סופי את מחלת הצליאק בגוף על ידי ביופסיה שבודקת את הרקמה.
את בדיקת הדם לאבחון מחלת הצליאק מבצעים גם אצל מי שסובלים מתסמינים ועדיין לא אובחנו, כלומר, לצורך זיהוי המחלה, וגם אצל מי שכבר אובחנו. אצל האחרונים מבוצעת בדיקת הדם לצורך מעקב ועל מנת לוודא שהתזונה נטולת הגלוטן אכן מיטיבה עם גופם.
בבדיקות לצורך זיהוי, משמעות תוצאות הבדיקה הן:
- ערך שלילי – NEGATIVE – מעיד על כך שלא נמצאו נוגדנים ואין צליאק.
- ערך מספרי – מעיד על הימצאות נוגדנים – עולה הסיכוי שמדובר במחלת הצליאק – הפנייה לבדיקות נוספות.
בבדיקות מעקב לחולים פעילים, משמעות תוצאות הבדיקה הן:
- ערך שלילי – NEGATIVE – מעיד על הימנעות יעילה של החולה ממאכלים המכילים גלוטן.
- ערך מספרי – מעיד על הימצאות נוגדנים – ישנה היחשפות של החולה למאכלים המכילים גלוטן.
אבחון הצליאק, אם כך, כולל שני שלבים עיקריים שתלויים אחד בשני: אבחון תסמינים וביצוע בדיקת דם לאבחון צליאק – אם זו חיובית ממשיכים לביופסיה ובדיקת רירית המעי הדק שמאשרת את האבחנה סופית. אז עוברים המטופלים לתזונה נטולת גלוטן, הגוף מפסיק את ייצור הנוגדנים לחלבון הגלוטן והגוף מבריא.
המעבר לתזונה נטולת גלוטן וההבראה בעקבותיה היא למעשה האישוש המוחלט של בדיקת הדם לאבחון צליאק לכך שלא מדובר במחלה אחרת המזיקה באופן דומה לרירית המעי הדק. עם זאת, הפנייה לתזונה נטולת גלוטן ייעשה רק לאחר שתי הבדיקות הראשונות שכן היעלמות הנוגדנים בבדיקת הדם לזיהוי צליאק היא הנותנת תוקף לאבחנה. היעלמות כל הנוגדנים בבדיקות הדם לצליאק המבוצעות כמעקב, מייתרות את הצורך בביופסות נוספות.
