הן מדבקות מאד, יוצאות בעיקר בלילה ולא נעימות בכלל. תולעים במעיים, או תולעים בטוסיק בשפת העם, הן אחת התופעות המטרידות והשכיחות שילדים מביאים איתם הביתה מהגן. אך לא רק ילדים סובלים מהן, ומתברר שניתן להידבק בתולעי מעיים בכל גיל, והאופן הכי יעיל להימנע מהן קשור בהיגיינה. כל מה שרצית לדעת על תולעים בטוסיק ולא העזת לשאול
הכל כבר נאמר על תולעי מעיים: שהן מעידות על בית לא נקי, שהן מתרבות אצל ילדים שמרבים באכילת סוכר, ושאפילו הכנסת שן שום לטוסיק יכולה לטפל בהן. היום כבר ברור שמדובר בזיהום נפוץ שקל מאד להידבק בו, בכל גיל, ובעיקר במקומות צפופים.
ישנם מספר סוגי תולעי מעיים, כאשר הנפוצות ביותר הן תולעי המחט המסוגלות להטיל כאלפי ביצים, ומתות מיד לאחר הטלתן. הן חיות שבועיים עד שלושה שבועות ונמצאות על משטחים שונים הכוללים בגדים, מצעים ושולחנות וגם מתחת לציפורניים. לאחר ההידבקות מגיעות התולעים למעי הגס ונודדות לאזור פי הטבעת, בעיקר בלילות. יחד עם זאת, אין כמעט סיכון רפואי בהמצאות של תולעי מעיים והן גורמות בעיקר אי נעימות.
"מגרד לי בטוסיק" – מה התסמינים של תולעי מעיים?
גרד באזור פי הטבעת, שמחריף בשעות הערב, הוא התסמין הנפוץ ביותר לתולעי מעיים. ביצי התולעת בוקעות בעיקר בלילה, בנוסף לכך שבשעות אלו הילדים זזים פחות, התולעים חופשיות לנוע, ואי הנעימות מורגשת בעיקר בשעות אלו. בנוסף לגירוד הלא נעים, ישנה סבירות גם לאי נוחות בטנית, בחילה או תחושת צריבה באזור שלפוחית השתן, לשם נוטות התולעים לנדוד. אצל בנות, התולעים עלולת לנדוד לאזור הפות ולגרום לצריבה. בשל הגרד ואי הנעימות שמופיעים בעיקר בלילה, עלולים הילדים לסבול מנדודי שינה ונקישת שיניים בזמן השינה.
כאשר מופיעות התלונות על גירוד בטוסיק, הכי טוב יהיה להשכיב את הילדים על הגב, לפסק את פי הטבעת ככל הניתן, להאיר עם פנס ולבדוק האם רואים את התולעת. בהנחה ולא הצלחתם, ניתן לזהות את תולעי המעיים גם בצואה, שם הן נראות בתזוזתן. תולעי המעיים השכיחות ביותר, כאמור, הן תולעי המחט. הן לבנות, באורך של 2-10 מילימטר ודקות כמחט. עוד שיטה היא להדביק נייר דבק לפי הטבעת, ואז להניח אותו משטח זכוכית ולבחון במיקרוסקופ האם מזהים ביצים, אך שיטה זו בעייתית יותר לביצוע ומומלץ לבצעה מספר פעמים.
אם בכל זאת לא הצלחתם לאתר את התולעים וביציהן והתלונות על גרד ממשיכות, מומלץ לבצע בדיקת צואה. בבדיקת הצואה ניתן לזהות פרזיטים, אך לא תמיד תולעי המעיים מתגלות בה ולכן כדאי לעשות את הבדיקה מספר פעמים, בהנחה והתלונות נמשכות.
לא חייבים להמשיך לסבול - לקבלת מידע על אפשרויות הטיפול השאירו פרטים ונחזור אליכם
איך נדבקים בתולעי מעיים?
ההדבקה, כאמור, מתרחשת בעיקר במקומות צפופים ונעשית דרך מגע בין ילד לילד, או במגע במשטחים או חפצים נגועים. ההדבקה מתרחשת בעיקר במגע עם ביצי תולעי המעיים, שכמעט ואינן נראות ונמצאות על מצעים, מגבות, כפות ידיים, מתחת לציפורניים ועוד.
תהליך ההדבקה די פשוט ומהיר: התולעים מגיעות לטוסיק, הילד או הילדה מגרדים, ביצי התולעים נתפסות מתחת לציפורני הידיים, ואז, אותן ידיים באות במגע עם משטחים ומשחקים שילדים אחרים נוגעים בהם, אלו מכניסים את היד לפה, ביצי התולעת מגיעים למעי, בוקעות ומטילות ביצים משלהן. אותם ילדים שנדבקו מגיעים הביתה, מגרדים בטוסיק, נוגעים בחפצים שונים בבית, מחבקים את הוריהם ואז מדביקים גם אותם.
הימנעות משטיפת ידיים לאחר מגע באזור הטוסיק ולפני האכילה, היא גורם הסיכון העיקרי להידבקות בתולעי מעיים. מכיוון שבנוסף לאי הקפדה על שטיפת הידיים, לילדי הגן יש גם נטייה להכניס את הידיים לפה, וכך עולה הסיכוי להידבקות.
איך מטפלים בתולעי מעיים?
הטיפול השכיח ביותר כנגד תולעים במעיים הוא סירופ ורמוקס שניתן עם מרשם רפואי לטיפול בכל המשפחה מגיל חצי שנה. מכיוון שהתרופה עובדת פחות טוב על ביצי התולעים, יש לחזור על הטיפול שבוע לאחר נטילת המנה הראשונה כדי לטפל בביצים שהספיקו לבקוע.
הורמוקס נחשב לטיפול יעיל ביותר שקוטל את התולעים מהר וביעילות. בנוסף לנטילת הורמוקס, מומלץ לכבס את המצעים, המגבות והפיג'מות בטמפרטורה גבוהה כדי למנוע הידבקות חוזרת. גם ניקוי וחיטוי כללי של חפצים בבית יכול להועיל.
בנוסף לטיפול הרפואי, ניתן להקל על הגירוד על ידי אמבט ישיבה עם סבון עדין ומריחת משחה שומנית, כמו משחת החתלה באזור פי הטבעת. חשוב לציין שהחדרת שן שום לטוסיק, הידועה כתרופת סבתא מוכרת, אינה מומלצת מכיוון שעלולה לפגוע ברקמות הרכות ולגרום לצריבה.
מכיוון שספיגת הורמוקס במערכת העיכול היא נמוכה, נשים בהריון יכולות ליטול את התרופה באישור רפואי ורצוי שלאחר שעברו את השליש הראשון של ההריון.
הטיפול הכי טוב לתולעים בטוסיק – הימנעות
הדרך היעילה ביותר להתמודד עם תולעי המעיים היא, בראש ובראשונה, להימנע מהידבקות. איך עושים זאת?
קודם כל ולפני הכל – היגיינה. מכיוון שאופן ההידבקות נעשה בשל מגע ישיר בין ילדים ואנשים ועל גבי משטחים וחפצים, שמירה על היגיינה יכולה להועיל מאד במניעת ההדבקה. שטיפת ידיים במים ובסבון לאחר כל שימוש בשירותים, גזירת ציפורניים באופן קבוע, כיבוס מצעים ומגבות באופן תדיר, מקלחות והחלפת תחתונים יומיומית. יחד עם זאת, הידבקות בתולעי מעיים אינה מעידה על היגיינה לקויה או בית מזוהם.
בנוסף, מומלץ לשטוף את הידיים גם בבוקר, איך שקמים, כדי למנוע נדידה של ביצים במקרה של גירוד מתוך שינה. יש להימנע משחייה במקורות מים לא מוכרזים ולהשתדל שלא לבלוע מי בריכות. רצוי גם לא ללכת יחפים מחוץ לבית ולהחליף לנעלי בית כאשר חוזרים הביתה. מומלץ ללמד את הילדים שלא לשתות או לאכול מכלים של אחרים, ולא לאפשר לחיות המחמד להסתובב במטבח.
תולעים אצל ילדים ומובגרים – תרופות סבתא
זה נכון לומר שהטיפול בורמוקס יעיל ביותר, אך מה שהורג את התולעים, בסופו של דבר גם פוגע בגוף, ויש מי שמעדיפים להתמודד עם תולעי המעיים בדרך טבעית. ברפואה האלטרנטיבית, בנוסף להיגיינה, מייחסים חשיבות לתזונה ולצמחי מרפא בתהליך ההימנעות והטיפול בתולעי מעיים.
תזונה בריאה המתאימה לקטילת מזהמים ושיקום מערכת העיכול חשובה לחיזוק הגוף אל מול הסתננות תולעי המעיים. מזונות כגון שום טרי, גזר, זרעי דלעת, בצל וזנגביל, נמצאו כמונעים מהתולעים להתנחל במערכת העיכול. בנוסף, מומלצת צריכה של אוכל טרי עשיר בסיבים תזונתיים וירקות ופירות העשירים בנוגדי חמצון החיוניים לשיקום המעיים.
בנוסף, חשוב להימנע מצריכה של פחמימות פשוטות, כמו סוכר ולחם לבן למשל, המשמשים מצע פורה עבור תולעי המעיים שניזונות מהן. בנוסף יש להמעיט במזונות מעודדי דלקת כמו שומנים רוויים, חלבון מן החי ומזון תעשייתי. חשוב להימנע מאכילת דגים או בשר נא שנשמרו בתנאי קירור לא נאותים ועשויים להיות לא נקיים.
צמח האלוורה ידוע כאנטי בקטריאלי ומונע דלקות המסדיר ומאזן את פעילות מערכת העיכול, וביחד עם שמן אורגנו הידוע בהשפעתו כמשמיד טפילים, הם מחזקים ומשקמים את הגוף. נטילת פרוביוטיקה גם חשובה ביותר בתהליך ההתמודדות של הגוף עם התולעים.
תמצית זרעי אשכוליות מסייעת בחיטוי מערכת העיכול, וחשוב גם שימוש במשחות הרגעה טבעיות לטיפול חיצוני. ישנם עוד צמחי מרפא המשמשים לסילוק התולעים מהגוף כגון: קיפודנית, מיני אגוז, לענה, שום, ברברית מצויה, ופלודנדרון סיני, אותם נוטלים בפורמולה או בסירופ המותאמים אישית.
פעילות גופנית המאפשרת הזרמת דם בכל הגוף, מאיצה את מערכת הריפוי הספונטנית של הגוף ומומלצת בכל מצב של הידבקות בתולעי מעיים. פעילות גופנית גם מביאה להפרשת חומרים משככי כאב ומשפרת את מצב הרוח.
לסיכום, תולעי מעיים אכן נוטות להתנחל בעיקר בגופם של ילדים, אך אין מדובר ב'מחלת ילדים', וגם מבוגרים עלולים להידבק. למרות שאינן מהוות סכנה רפואית, התולעים יוצרות אי נעימות רבה וחשוב לסלקן מהגוף ולשמור על היגיינה מיטבית כדי שלא תחזורנה.
