איך בודקים רגישות למזון?

בדיקות מדעיות בודקות קיום של נוגדני IgE, הקשורים למערכת החיסון ומזהות אלרגיה, אך לא אי סבילות למזון. עם זאת, ישנה בדיקת נשיפה המיועדת לזיהוי רגישות ללקטוז, סוכר החלב.
בהנחה ועברתם בדיקות אלרגיה שחזרו שליליות אך עדיין חשים אי נוחות, השלב הבא יהיה להוריד מהתפריט היומי את המזונות השכיחים הגורמים לאי סבילות למזון: חלב, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים, חיטה, סויה, דגים ופירות ים. אז מתחילים לנהל יומן תזונתי, רושמים כל מה שאוכלים בכל יום ושמים לב האם מופיעים תסמינים של הפרעות במערכת העיכול. אז, אם אכן מרגישים הקלה, מתחילים להחזיר כל שלושה ימים את אחד מהמזונות שהורדנו, בנפרד, כל פעם מזון אחר. בהנחה ומבחינים בחזרה של התסמינים לאחר תוספת של מזון מסוים, סביר להניח שזהו המזון המצביע על אי סבילות מזון. מומלץ מאד לערוך את הבדיקה הזו בליווי של אנשי מקצוע על מנת להימנע מחוסרים תזונתיים.
ישנן גם חברות פרטיות המשווקות בדיקה לרגישויות במזון בשיטות שונות. הרגישויות למזון השכיחות ביותר הן ללקטוז, סוכר החלב, לפרוקטוז, סוכר הפירות, ולגלוטן, חלבון הנמצא בדגנים רבים. אך אי סבילות למזון יכולה להיגרם מצריכה של כל מזון.

מה הם התסמינים לאי סבילות או רגישות למזון?

התסמינים לרגישות למזון הם משתנים בין אנשים, פוגעים במערכות שונות בגוף, באיברים שונים ובזמנים שונים. חלק מהאנשים לא יחוו תסמינים אלא אם כן צרכו כמות גדולה במיוחד מהמזון הבעייתי. התסמינים גם עלולים להופיע לאחר זמן רב מרגע הצריכה של המזון, מה שמקשה עוד על אבחון הרגישות. מעבר לכך, התסמינים המאפיינים רגישות למזון הם תסמינים שכיחים המעידים על מספר גדול של מצבים.
תסמינים שבאים והולכים ללא סיבה ישירה מעידים, לרוב, על רגישות למזון. התסמינים הבולטים לרגישות למזון כוללים:

• נזלת אלרגית, סינוסים סתומים, הצטננות תדירה.
• עייפות כרונית, כאבי ראש, עצבנות, התקפי מיגרנה, עיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים
• בעיות עיכול, עצירות, יציאות לא סדירות, שלשולים, אפטות, חוסר נוחות בבטן, צרבת, גיהוקים, כאבי בטן, נפיחות, תחושת כבדות, גזים.
• אנמיה, קושי בריכוז ותחושת ערפול.
• בעיות עור: פריחות, דרמטיטיס, סרפדת, אקנה, פסוריאזיס.
• השמנת יתר, עלייה במשקל, בצקות.
• אבנים בכיס מרה
• כאבים בגוף: כאבים נודדים, כאבים במרפקים, פיברומיאלגיה.
• עקצוצים בלשון, נפיחות בשפתיים.
• הופעת אלרגיות שהן לא אלרגיות למזון.
• דרמטוגרפיה (Dermatographia) – תסמין שבו לחץ עדין ושריטות קלות על העור גורמים לסימנים אדומים שנשארים לזמן רב.
• מחלות מעי דלקתיות ומחלות אוטואימוניות.

איך מטפלים במצב של רגישות למזון?

הטיפול העיקרי והאפקטיבי ביותר הוא הימנעות מהמזון הגורם לרגישות ולאי סבילות למזון. לאחר שאבחנו את המזון הבעייתי, יש לנפות אותו מהתזונה היומית שלנו. מומלץ, במקביל, לבצע ניקוי גוף פנימי ולחזק את הגוף מההשלכות של התסמינים.
חשוב לקחת בחשבון שהפסקת צריכה מוחלטת של מזונות מסוימים עלולה לגרום לתסמיני גמילה ותשוקה חזקה דווקא למזונות אלו. בחלק מהמקרים ניתן לטפל ברגישות למזון בעזרת אנזים חליפי, אך הטיפול היעיל ביותר יהיה הימנעות.

לסיכום, ההמלצה הכי טובה היא להקשיב לגוף בזמן שאוכלים. לאכול בנחת, תוך מתן תשומת לב לאוכל שנכנס לנו לגוף ולהרגשתנו הכללית, זה המפתח לאיתור נכון של תסמינים והמזון הגורם לרגישות למזון. מכיוון שתסמינים המעידים על אי סבילות למזון משותפים למגוון של תופעות ומצבים, רצוי מאד לגשת לאבחון ולטיפול בליווי של צוות מקצועי שיכוון ויאבחן.