אז מה זה בעצם טחורים?

טחורים הם ורידים באזור פי הטבעת, שבמקרים מסוימים מתנפחים ויכולים לגרום לתחושת עקצוץ וגירוד, כאב, עצירות, נפיחות ואף דימום. הבעיה נגרמת כתוצאה מקושי של הוורידים לנתב ולנקז את הדם כפי שהם אמורים לעשות, מה שגורם להם להתנפח ולהתרחב.

במקרים קלים יותר, הטחורים אינם מורגשים מאוד, והתופעה מלווה באי נוחות קלה וחולפת מעצמה תוך מספר ימים. במקרים קשים יותר, הטחורים עשויים ללוות אותך לאורך כמה חודשים ובמקרים קיצוניים יתכן ותידרש התערבות כירורגית כדי להקל על המצב.

תוכלי לזהות שאת סובלת מטחורים לפי תחושת אי הנוחות, הכאב החד בפי הטבעת, והדם על נייר הטואלט או בצואה. לעתים ממש ניתן לחוש בבליטה לא מזוהה על פי הטבעת. 

טחורים מתחלקים לשני סוגים: טחורים חיצוניים – ורידים הנמצאים על פי הטבעת ומחוצה לו, וטחורים פנימיים – ורידים הממוקמים פנימה מעל פי הטבעת.

הטחורים הפנימיים הם אלו שגורמים בדרך כלל לכאבים חזקים ולעתים אף לדימום, ונהוג לסווג אותם לארבע דרגות חומרה עיקריות: הראשונה, הקלה ביותר, היא מקרה של טחור נפוח שבולט החוצה אך חוזר פנימה מעצמו לאחר זמן קצר. הסוג הזה בדרך כלל אינו דורש טיפול.

דרגת החומרה הבאה היא טחור שצונח או יוצא החוצה וחוזר פנימה בעצמו לאחר זמן מה. דרגת החומרה השלישית היא טחור שצונח ואינו חוזר באופן עצמאי. במקרה כזה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי כדי ללחוץ עליו ולהחזירו פנימה. הדרגה הקשה ביותר היא של טחור שאינו חוזר גם אם לוחצים עליו, ובדרך כלל ידרוש התערבות כירורגית.

טחורים בהריון – הגורמים לתופעה

הסבירות לסבול מטחורים במהלך או בעקבות ההריון משתנה מאישה לאישה, ותלויה במצב הפיזי והנפשי של כל אחת. על פי הסטטיסטיקה, אחת מכל חמש נשים תסבול מטחורים בהריון או לאחר הלידה.

הסיבה שטחורים בהריון נפוצים כל כך, היא הלחץ התוך-בטני והעומס המופעל על שרירי רצפת האגן ופי הטבעת, שמשפיעים על הורידים יותר מאשר במצב רגיל.

לדוגמה, במקרה של ניתוח קיסרי, יורד משמעותית הסיכוי לסבול מטחורים אחרי הלידה, כי הצירים לא מפעילים לחץ על רצפת האגן.

גורמים נוספים שיכולים לגרום לטחורים במהלך ההריון הם עלייה ברמת הפרוגסטרון – ההורמון האחראי להרפיית השרירים בגוף, עלייה בנפח הדם ובלחץ הדם, וגם לחץ ומתח נפשי.

האם יש דרך למנוע טחורים ואיך ניתן להתמודד איתם?

כדי להפחית את הסיכוי לסבול מטחורים במהלך ההריון, השתדלי לשמור על משקל גוף תקין באמצעות אכילה מאוזנת הכוללת הרבה סיבים תזונתיים וביצוע פעילות גופנית קבועה (בעיקר כזו שתחזק את רצפת האגן). בזמן הצירים, לחיצות נכונות (בלי לכלוא אוויר בריאות) עשויות גם הן להפחית את הסיכויים לסבול מהתופעה.

באופן כללי, הקפידי לבקר בשירותים ללא לחץ של זמן ולהיות עדינה ככל האפשר בזמן מתן צואה. עם זאת, נסי שלא לבלות על האסלה זמן רב מן הדרוש על-מנת שלא לייצר לחץ מתמשך על אזור פי הטבעת.

אם רצה הגורל ולא הצלחת למנוע את התופעה, אל תתייאשי – גם הרפואה המערבית וגם האלטרנטיבית מציעות מגוון פתרונות להתמודדות איתה.

בבתי המרקחת תוכלי למצוא משחות וקרמים מסוגים שונים וחומרים מאלחשים להקלה על הכאב, וגם נרות או פתיליות יכולים לסייע בהחלמה ובהפחתת הקושי ותחושת המועקה.

מי שמעדיפה פתרון טבעי ללא מרשם רופא, במקרים מסוימים (ופחות חמורים) תוכל לבחור בטיפול אלטרנטיבי בשילוב תזונה נכונה. הטיפול ההומאופתי המומלץ לפיסורה או טחורים הוא רחב למדי, וכולל משחות, תכשירים או טיפות מצמחים ורכיבים טבעיים, אשר נועדו להרגיע את הכאב, לשפר את זרימת הדם ולכווץ ולרכך את הורידים הנפוחים.

כמו כן, מעבר לשינוי באורח החיים ובתזונה, ולצד הטיפול השמרני והלא-קונבנציונלי, ישנם מספר דברים שתוכלי לעשות בעצמך כדי להקל על הכאב.

ראשית, שמירה על היגיינה באמצעות שימוש במגבונים ייעודיים ושטיפת האזור מספר פעמים ביום ישככו את הכאב וימנעו זיהומים של האזור. אם קשה לך לשבת, השתמשי בגלגל ים מנופח שישמש חוצץ בינך לבין הכיסא או האסלה, ויפחית את הלחץ על פי הטבעת. בנוסף, אמבטיות קרירות טובות לכיווץ של כלי הדם המקומיים ויכולות גם הן לסייע באילחוש הכאב. ניתן גם להוסיף להן מלח, שיחטא וינקה את המקום.

ואם אחרי כל זה המצב לא משתפר, ביקור אצל הפרוקטולוג אף פעם לא יכול להזיק.

החלק החשוב הוא לזכור שאת לא לבד – נשים רבות עברו ועוד יעברו בשלום את התופעה. נסי לשמור על אופטימיות ולהתכונן ככל האפשר, נפשית ופיזית, לכל מקרה שלא יבוא.