מחלת קרוהן היא מהמחלות הכרוניות המדוברות ביותר בשנים האחרונות. מחלת מעי דלקתית כרונית היכולה לפגוע בכל רקמה במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת, אשר מתפרצת אצל החולים בה בסביבות שנות ה- 20 עד ה-40 לחייהם וגורמיה אינם חד משמעיים. מה הם תסמיני מחלת קרוהן? כיצד מאבחנים את המצאותה במערכת העיכול? ואיך ניתן לחיות איתה במינימום הפרעות? כל מה שרציתם לדעת על קרוהן ולא העזתם לשאול.

מה היא מחלת קרוהן?

מחלת קרוהן, או באנגלית Crohn’s Disease, היא חלק ממחלות המעי הדלקתיות בהן קיימת דלקת כרונית הפוגעת ברירית מערכת העיכול. מערכת החיסון מפרישה חומרים יוצרי דלקת שפוגעים ברירית המעיים וכך נוצרת הדלקת. מחלת קרוהן יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב מופיעה בגילים 20 עד 40. אצל רוב החולים, מחלת קרוהן מתבטאת בדלקת באזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס, אך היא עלולה להתבטא בכל חלק אחר במערכת העיכול – מחלל הפה ועד פי הטבעת. מוקדי הדלקת, לרוב, לא יהיו רציפים והקרוהן יכולה לפגוע בכל שכבות דופן המעי, מהציפוי הפנימי ועד לקרום החיצוני של המעי.

מחלת קרוהן היא מחלה לכל החיים ומתבטאת באופן שונה בין חולה לחולה. יש מי שסובלים מהתקפים רבים שחוזרים על עצמם מספר פעמים בשנה, ויש מי שסובלים מהתקפים מעטים לעתים רחוקות. ישנו גם אחוז קטן של חולים שסובלים מהתקפי המחלה באופן רציף ומתמשך. יחד עם זאת, עם טיפול נכון, ניתן לשלוט בתסמינים ולחיות חיים פעילים ומהנים.

מה הם הגורמים למחלת קרוהן?

במעיים בגופנו מבקרים הרבה חיידקים שלרוב אינם מזיקים ולעיתים אף מועילים. יחד עם זאת, המעי שלנו יכול להוות מקור זיהום, ואז מערכת החיסון שלנו נכנסת לפעולה ומדבירה את החיידקים. מחלת קרוהן נגרמת כאשר מערכת החיסון לא מצליחה להדביר את החיידקים הפולשים ולעיתים אף תוקפת את החיידקים הטובים שמגנים על המעי. המערכת החיסונית תוקפת את המעי באמצעות תאי דם לבנים, וכך נוצרת תגובה דלקתית במערכת העיכול שגורמת לפצעים ודלקות. למרות שקשה לשים את האצבע על הגורם הישיר למחלת קרוהן, לאחר שנוהלו מספר רב של מחקרים הגיעו למסקנה כי המחלה נובעת משילוב של גורמים: חיסוניים, גנטיים וסביבתיים.

• • גורמים חיסוניים – במקרה של מחלת קרוהן, ההפרעה החיסונית מתבטאת בתגובת־יתר של מערכת החיסון לעצם הופעתם של גורמים זרים, כגון חיידקים או נגיפים, במערכת העיכול. תגובה הגורמת להפרשה גבוהה של חלבונים יוצרי דלקת שגורמים להיווצרות דלקת כרונית והרס רקמות במעי.
  • גורמים גנטיים – ל- 20% מהחולים בקרוהן יש קרוב משפחה חולה קרוהן, ומי שקרוב משפחה של חולה קרוהן מדרגה ראשונה הוא בעל סיכויים גבוהים לחלות. בנוסף, המחלה שכיחה אצל יהודים יותר מכל אוכלוסייה אחרת, מה שמאשש את ההנחה כי מדובר במרכיב גנטי. בשנים האחרונות אף אובחנו למעלה מ- 30% מחולי קרוהן כנשאי מוטציה גנטית, שכנראה אחראית להופעת תסמיני המחלה בגיל צעיר יחסית.

• גורמים סביבתיים – הגורם הסביבתי נובע מתיאוריית ההיגיינה, שקושרת בין חשיפה לא מספקת למיקרואורגניזמים לא פתוגניים בילדות, כלומר, חיידקים ולכלוך, לסיכון מוגבר לחלות במחלות חיסוניות. התיאוריה טוענת שמערכת החיסון של מי שגדלו בסביבה נקייה מידי ונטולת לכלוכים מתחילה להילחם בעצמה, בהיעדר אויבים אמיתיים, ותוקפת את החלבונים של הגוף עצמו.

מה הם תסמיני מחלת קרוהן?

מכיוון שמחלת קרוהן פוגעת בכל אדם בצורה שונה, כך גם משתנים תסמיני המחלה מאחד לשני. אין תסמין שמופיע בכל המקרים, ויכול להיות מצב שבו מופיע תסמין בודד או שילוב של תסמינים שונים.

אצל חולי קרוהן הסובלים מדלקת של המעי הדק יכללו התסמינים: שלשולים, חום, ירידה במשקל, כאבי בטן, חולשה ופגיעה בספיגת מרכיבי מזון וויטמינים חיוניים. אצל חולי קרוהן הסובלים מפגיעה באזור פי הטבעת עלולים להופיע כיסי מוגלה, סדקים כואבים ותעלות ברקמות הרכות.

אצל חולי קרוהן הסובלים מפגיעה בחלק העליון של מערכת העיכול יופיעו כיבים בחלל הפה.

במצב של מחלה פעילה, עלולים להיווצר אבצסים בחלל הבטן המלווים בחום ובכאבי בטן קשים עקב הדלקת שהתפשטה לחלל הבטן. תסמינים נוספים שעלולים להופיע: דימום מפי הטבעת, סדקים בפי הטבעת, הקאות, פצעים בפה, כאבים במפרקים או פריחות.

אצל ילדים הסובלים ממחלת קרוהן ניתן להבחין בעיכוב בגדילה, קומה נמוכה, או עיכוב בהתפתחות המינית. לעיתים אלו הסימנים היחידים שיופיעו אצל החולים הצעירים.

●      ייתכנו גם תסמינים מחוץ למערכת העיכול, אך אלו נדירים.

מחלת קרוהן הינה מחלה כרונית הנמשכת כל החיים, אך ניתן בהחלט להגיע למצב בו המחלה נשארת רדומה והתפרצותיה נדירות. יחד עם זאת, ייתכן גם מצב של מחלה פעילה ללא הפוגות. אך לרוב, חולי קרוהן חיים בין התקף להפוגה ולומדים לחיות לצד המחלה.

איך מאבחנים את מחלת קרוהן?

מי שסובלים מכאבים קשים במערכת העיכול, שלשולים ממושכים, עייפות וירידה במשקל, לרוב יופנו לבדיקות על מנת לאשש או להפריך אבחנה של קרוהן בגופם. מכיוון שהתסמינים של מחלת קרוהן אינם בלעדיים וקיימים גם בדלקות מעי אחרות, דרוש שילוב של מספר בדיקות כדי לאמת את קיומה בגוף.

• בדיקות צואה משולשות במטרה לשלול דלקת זיהומית של המעי, שחולקת תסמינים דומים עם מחלות מעי דלקתיות לא זיהומיות.
• בדיקת חלבון בצואה אשר הימצאותו ברמה גבוהה מאששת קיום תהליך דלקתי פעיל בגוף.
• בדיקות דם הכוללות בדיקת נוגדנים המופיעים לרוב אצל הסובלים ממחלת קרוהן, אם כי נוכחותם או היעדרם אינם מספיקים לאבחנה חד משמעית של המחלה.
• קולונוסקופיה – החדרת צינורית גמישה שבקצהה מצלמה דרך פי הטבעת אל האזורים הבעייתים. בעזרתה ניתן לבחון את המעי הגס ואת החלק הסופי של המעי הדק הנקרא terminal ileum, הנפגע לרוב ממחלת קרוהן. בדרך כלל, תוך כדי הבדיקה לוקחים ביופסיות, או דגימות רקמה, על מנת לבחון במיקרוסקופ.
• בדיקת CT של המעי הדק להערכת מצב המעי הדק ולגילוי סיבוכים בחלל הבטן.
• צילום המעי דק בעזרת קפסולה – בדיקה חדשנית בה בולעים כדור שבתוכו מצלמה זעירה ומשדר, כך שניתן לקבל תמונה כוללת של המעי הדק. אך מכיוון שלחולי קרוהן נטייה להיצרות המעי הדק, הקפסולה עלולה להיתקע ויידרש ניתוח לחלצה.
• בדיקת MRI של המעי הדק – מאפשרת קבלת תמונה מדויקת של המעי ללא סיכוני קרינה.