רק בשנות ה- 80 של המאה הקודמת גילו את החיידק שנקרא הליקובקטר פילורי Helicobacter pylori) וכבר ברור שהוא אחראי על תופעות רבות שקשורות במערכת העיכול. ההליקובקטר, שמצליח לשרוד למרות מיצי העיכול, נצמד לקיבה, יוצר תגובה דלקתית ומחליש את מערכת החיסון כולה. הנוכחות של ההליקובקטר בגוף עלולה לגרום לעד 80% מהכיבים בקיבה ובמערכת העיכול, לדלקת כרונית ולסרטן הקיבה, ואף לתסמינים ובעיות רפואיות בדרכי העיכול העליונות. חיידק ההליקובקטר הפילורי עמיד במיוחד ומצליח לשרוד בסביבה החומצית העוינת והקשה של הקיבה למשך זמן בלתי מוגבל. אז איך בכל זאת ניתן לטפל בגוף ולהכחיד ממנו את החיידק?
הליקובקטר פילורי – יותר נפוץ ממה שחשבת
ההליקובקטר הפילורי מאוד שכיח באוכלוסייה וניתן להידבק בו במספר דרכים: החל בנשיקה, מזון תינוקות לעוס, מזון לא נקי, מים מזוהמים, היגיינה לא מוקפדת, רוק, ועד קיא וצואה. הקהילה המדעית מעריכה שלפחות חצי מאוכלוסיית העולם נגועה בהליקובקטר פילורי, כמובן עם הבדלים משמעותיים בין מדינות ומצב סוציו אקונומי. יחד עם זאת, ההליקובקטר הפילורי אינו מהווה איום רק על אוכלוסיות מסוימות, ויתכן מצב סביר שגם יתקוף את מי שלא נמנה על קבוצות הסיכון המובהקות.
מערכת החיסון שלנו בנוייה כך שהיא אמורה לחסל ולסלק פולשים זרים ממערכת העיכול, כמו ההליקובקטר הפילורי. הנטייה של ההליקובקטר להתיישב בקיבה אמורה להפעיל את מנגנון ההגנה העיקרי של הגוף, כלומר, את מיצי העיכול החומציים בקיבה שמטרתם לחסום ולהדוף אותו. מה שאומר שמי שסובל מרמות נמוכות של חומציות בקיבה, נמצא בסיכון גבוה יותר להידבק בחיידק.
בין התסמינים שמתקשרים להידבקות בהליקובקטר פילורי, ניתן למצוא את הנפוצים ביותר כגון צרבת או רפלוקס, העלולים להוביל למחלת החזר קיבתי-ושטי, כאב בבטן העליונה, גיהוקים, ריח רע מהפה לאחר אכילת חלבון בעיקר וקשיים בעיכול ארוחות עתירות חלבון. בין התסמינים הנדירים יותר ניתן למנות: בחילה שלפעמים מובילה להקאה, נפיחות בבטן, עצירות, אקנה, כאבי ראש ומזון לא מעוכל בצואה. בכל מקרה, לרוב לא נדע אם אנחנו נשאים של החיידק עד שנעשה בדיקה רפואית לגילוי.
הימצאות החיידק בגוף הוא לא מצב לזלזל בו, במיוחד כשמבינים את מגוון התסמינים וההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של הידבקות בהליקובקטר. לכן, ברגע שמתחילים להופיע תסמינים, חשוב להיבדק, לאבחן ולהכחיד אותו מהגוף לפני שיגרום לבעיות נוספות.
מגוון דרכים להתמודדות עם הליקובקטר פילורי
עם השנים פותחו מספר שיטות, טבעיות וקונבנציונליות, שהוכיחו יעילותן בטיפול בהליקובקטר פילורי. ישנו הטיפול התרופתי הקונבנציונלי השמרני להכחדת החיידק וישנה הגישה הטבעית, שמתמקדת בעיקר בשיקום הנזקים באמצעות שילוב של שיטות שונות. אז איך נפטרים מהחיידק ומפחיתים את התסמינים באופן היעיל ביותר?
התשובה הנכונה משתנה מאדם לאדם ומאישה לאישה, ואין טיפול אחד שיעיל ב 100% מהזמן על 100% מהמטופלים. לכן מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע כדי להתאים את הטיפול המיטיב בשבילך.
טיפול תרופתי – להכחיד ולהיפטר
מרגע קבלת התשובה החיובית על הימצאותו של החיידק בקיבה שלך, סביר להניח שהפעולה הראשונה של הרופאה או הרופא המטפלים תהיה לרשום טיפול תרופתי מקיף. מכיוון שחיידק ההליקובקטר עמיד בפני תרופות רגילות, הטיפול השמרני כולל שילוב של שלוש תרופות אנטיביוטיות מסוגים שונים וכן תכשיר נוגד חומצה, והטיפול עצמו נמשך בין 10 ימים לשבועיים.
הטיפול הנפוץ ביותר, מסביר ד"ר דורון בולטין, גסטרואנטרולוג בכיר במערך לגסטרואנטרולוגיה של המרכז הרפואי רבין, "נקרא 'הטיפול המרובע' וכולל שילוב של נקסיום 40 מיליגרם פעמיים ביום, מוקסיפן 1 גרם פעמיים ביום, פרוטוציד 500 מיליגרם פעמיים ביום וקלסיד 500 מיליגרם פעמיים ביום במשך 10 ימים עד שבועיים".
כחודש לאחר סיום הטיפול מומלץ לעשות תבחין נשיפה כדי לוודא שהטיפול הצליח וההליקובקטר הוכחד. אם תבחין הנשיפה חיובי, כלומר, הטיפול לא הצליח להכחיד את החיידק, ישנם שילובי תרופות אפשריים נוספים.
למרות שבחלק מהמקרים הטיפול התרופתי מצליח בהכחדת ההליקובקטר הפילורי, מטופלים רבים מדווחים על תופעות לוואי וחזרת ההליקובקטר לאחר זמן מה. בנוסף, לפחות 20% מהמטופלים בתרופות לא מגיבים לטיפול האנטיביוטי וזקוקים לסבב נוסף. ויש מי שגם זה לא מועיל לו.
כדאי לקחת בחשבון שטיפול ממושך בסותרי חומצה לאורך זמן יכול להביא לירידה ברמות ויטמין B12, הפרעה לספיגת של ויטמינים או אפילו תרופות אחרות, בעיות עיכול, סחרחורות, כאבי ראש, פגיעה בכבד, פריחות על העור ועוד. בנוסף, סותרי חומצה עלולים בטעות להסוות סימפטומים של מחלות קשות כגון סרטן קיבה או וושט. לרמת חומציות גבוהה בקיבה יש מטרה חשובה לבריאותנו ואם מדכאים אותה לאורך זמן אנחנו חושפים את הגוף לזיהומים חיידקיים ודלקות.
במקרים רבים, שילוב של הרפואה המערבית הקלאסית, עם רפואה סינית וטבעית, רושמים הצלחה יתרה בטיפול בהליקובקטר פילורי, ומכיוון שמדובר בתופעה שמקורה במערכת העיכול, לתזונה תפקיד מכריע בהתמודדות עם החיידק.
רוצים להיפטר מהליקובקטר פילורי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
הטיפול הטבעי בהליקובקטר פילורי
השלב הראשון בטיפול הטבעי הוא, קודם כל – להירגע. לחץ, הן נפשי והן פיזי, פוגע בהפרשת מיצי הקיבה ויוצר סביבה אידיאלית להתרבות חיידק ההליקובקטר הפילורי. לכן הימנעות ממצבי לחץ היא מוטיב חשוב, במיוחד בכל הנוגע למזון. כדאי לקחת רגע לפני כל ארוחה, לנשום עמוק ולאכול באופן איטי ומודע. בנוסף מומלץ להחליף אימוני כושר אינטנסיביים בפעילות ספורטיבית נינוחה כמו יוגה או הליכה. וכמובן, להקפיד על שינה איכותית ובריאה של לפחות 8 שעות כל לילה כדי לאפשר לגוף לנוח, להשתקם ולאגור כוחות.
ברפואה הסינית כל טיפול מתחיל באבחון מקיף, שנועד לזהות מהם הביטויים של ההליקובקטר הפילורי בגוף המטופל. כך ניתן לקבוע האם יש מצב של עודף או חוסר בחום ולחות בקיבה ובמערכת העיכול כולה. "טיפול ברפואה סינית כולל דיקור סיני וצמחי מרפא שמותאמים למטופל, לשם חיזוק צ'י הקיבה או הטחול, טיפול בלחות ובהימצאות הפתוגן – החיידק" מסבירה מאיה נאור מטפלת ברפואה סינית, במכון הגסטרואנטרולוגי שבמרכז הרפואי שיבא, בתל השומר. "הטיפול משלב המלצות לתזונה עשירה ומותאמת אישית, תוך דגש על צריכת ירקות ופירות טריים ובעלי דרגת חומציות נמוכה, דגנים מלאים וסיבים תזונתיים".
הטיפול בהליקובקטר הפילורי על ידי רפואה סינית נמצא כיעיל בהפחתת רמת החומציות בקיבה ותומך בהכחדת החיידק מהגוף. הטיפול מסייע בהפחתת הדלקתיות, איזון ושיקום מערכות הגוף וטיפול בהליקובקטר הפילורי בצורה יעילה ומעמיקה שתוצאותיה מאריכות זמן.
הטיפול הטבעי בהליקובקטר פילורי נמשך לאורך כ-4-6 שבועות, בהם חשוב להיצמד לתפריט מסוים מכיוון שמזונות מסויימים "מזינים" את החיידק ומאפשרים לו תנאים אידאליים לקיום. המטרה של התזונה המוקפדת היא להעביר את הגוף הנגוע בהליקובקטר פילורי, ממצב חומצי למצב יותר בסיסי.
כל מקרה לגופו ולכל גוף הטיפול שלו, לכן לא ניתן ליצור תפריט קבוע וכללי לכל הסובלים מחיידק ההליקובקטר, מסבירה איה הוד, מנכ"ל המרכז לנטורופתיה ורפואה משלימה, "אפילו סוג הדם יכול להשפיע על הרכב התפריט. בעלי סוג דם O למשל, יכניסו לתפריט בשר בשלב מאוחר יותר של הטיפול, לעומת אחרים שעדיף שלא יכניסו אותו כלל מאחר והם לא מעכלים בשר כראוי".
"דבר נוסף שישפיע על התפריט הוא מצבה של מערכת העיכול והיציאות. אם קיימת נטייה לעצירות, ההנחיות לתפריט יהיו שונות מאשר אם אנשים סובלים מבעיית גזים ונפיחות או 'מעי רגיז'. לאלה, מומלץ להכניס לתפריט קטניות וסיבים תזונתיים" מוסיפה הנטורופתית.
המצב הנפשי של המטופלים שנדבקו בהליקובקטר פילורי משחק תפקיד חשוב ומי שנמצא בסטרס קבוע יכול להחמיר את המצב. לכן ממליצים על מאכלים מרגיעים שמעלים את רמות הסרוטונין במוח. נקודות נוספות לקחת בחשבון נוגעות לאי סבילות למזונות ונטייה אישית לסבילות של קור וחום. המטרה, בסופו של דבר, היא להביא את הגוף בעזרת התזונה למצב פחות חומצי, להתחשב בבעיות רקע ובגורמים רבים, ולבנות תפריט תזונה מותאם שיפחית תסמינים ו'ירעיב' את החיידק.
התאמה ושילוב של צמחי מרפא ותוספי תזונה בטיפול בהליקובקטר פילורי תנקה את מערכת העיכול, תוריד רמת חומציות, תקטול את החיידק, ותחזק את המערכת החיסונית של הגוף כך שיוכל להילחם בחיידק ולהתגונן. בניגוד לתרופות, המורידות את רמות החומציות בקיבה, הצמחים מתונים יותר וניתק להפסיק איתם ללא תופעת לוואי.
תזונה מותאמת להרעבת החיידק ושיקום הגוף
הן הרפואה הטבעית והן הרפואה הסינית המסורתית רואות בתזונה מותאמת מרכיב חשוב בהתמודדות עם חיידק ההליקובקטר. התזונה המומלצת כוללת איזון בהתאם למצב הבריאותי ואינדיבידואלית לכל אדם. תמיד רצוי להיוועץ באנשי מקצוע, אך ישנם מזונות שמומלצים לכולם:
- מזונות עשירים באומגה 3 – בשנים האחרונות מהללים את התכונות המטיבות של אומגה 3 שניתן לצרוך אותה באופן טבעי מזרעי פשתן טחונים, שמן פשתן ודגי ים כגון טונה וסלמון. האומגה 3 היא אנטי דלקתית ומסייעת בשיקום ריריות הקיבה וניתן לצרוך אותה גם בקפסולות מרוכזות שנמכרות בפארמים ואצל משווקים מורשים.
- שום ולימון טריים – השום מוכר כירק אנטי דלקתי ומומלץ ללעוס אותו טרי בשלמותו רק למי שלא סובל מכיב פפטי פעיל. מכיוון ומדובר בחומר פעיל חזק, יש צורך להתייעץ עם בעל מקצוע לפני שמוסיפים אותו לתפריט היומי. הלימון החמוץ הופך בגוף לבסיסי וניתן להוסיפו טרי למשקאות ומאכלים.
- תבלינים כגון קינמון, טימין ואורגנו – צמח הקינמון משפיע על התפתחות זיהומים פטרייתיים ונמצא יעיל בטיפול נגד התפתחות של חיידק הליקובקטר בקיבה. צמח הטימין נמצא כבעל השפעה מעכבת על התפתחות החיידק, וצמח האורגנו גם נמצא כבעל השפעה אנטי דלקתית ויעיל בטיפול בכיבי קיבה ותריסריון. את שלושתם ניתן לצרוך, ביחד או בנפרד, כחליטה או ישירות בתבשילים שונים.
- רימון – חליטה של קליפות רימונים עוזרת לדכא את המושבות שמקים החיידק ההליקובקטר בקיבה, כמו גם אכילה של גרגרי הרימון עצמו.
- כורכום – הכורכומין הוא החומר הפעיל שמופק מקנה השורש של הכורכום. הכורכום הוא נוגד דלקת חמצון, וצריכה שלו מעכבת את התפתחות חיידק ההליקובקטר בקיבה ועוזרת בשיקום ריריות הקיבה. את אבקת הכורכום ניתן להוסיף למאכלים מבושלים ואף ניתן לרכוש שורש כורכום טרי ולהוסיף ישירות למיצים סחוטים ולתבשילים שונים.
- תמצית זרעי אשכוליות (GSE) – התמצית נמצאה יעילה בטיפול במגוון רחב של זיהומים חיידקיים ואחרים, הוכחה כמסייעת בטיפול בהליקובקטר פילורי ובשיקום ריריות הקיבה. את התמצית ניתן לדלל במים או ליטול בכמוסות. מאחר ויש לה פעולה חזקה, מומלץ להתייעץ עם מומחה בתזונה לפני שלוקחים כדי שלא לפגוע במערכת העיכול.
לצד המזונות המומלצים, ישנם כמובן גם מזונות שמומלץ בחום להימנע מהם כגון: פירות הדר, עגבניות ומוצריהן, מוצרי חלב, קמח לבן ומוצריו, מזונות מעובדים, מזונות המכילים סוכרים, משקאות מוגזים, קפה, שוקולד, תה שחור, קקאו, אלכוהול ומוצרים המכילים מנטה. גם מזונות שומניים במיוחד, הכוללים גבינות שמנות ובשר אינם מומלצים מכיוון שמזונות בעלי אחוזי שומן רבים גורמים להפרשה מוגברת של חומצות עיכול, ועלולים להחריף התפתחות או הימצאות של כיב בקיבה.
בשל תפוצתו הרבה ושכיחותו הגבוהה של חיידק ההליקובקטר נעשו מחקרים מדעיים רבים לבדיקת היעילות של טיפולים טבעיים לזיהום בהליקובקטר. אופני הטיפול הטבעיים שנבדקו, אם כי הקטינו מאד את הנוכחות של החיידק בגוף ושיפרו את מצב מערכת העיכול, לא הצליחו להכחיד את ההליקובקטר הפילורי לחלוטין.
מכיוון שגם יעלות הטיפול התרופתי לא מוכחת ב- 100% מהמקרים, נראה כי הפיתרון האולטימטיבי לסובלים מהליקובקטר פילורי, הוא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול טבעי, בדגש על תזונה מיטיבה. בכל מקרה, השלב הראשון, לאחר שאובחן החיידק בגופנו, הוא כמובן לגשת לאיש או אשת מקצוע ולהתאים את הטיפול באופן אישי.