כל מי שסבל בחייו מעצירות, יודע שמדובר בקושי לא פשוט כלל וכלל. למרות שמדובר בסימפטום, ולא במחלה, חשוב וכדאי לטפל בעצירות כדי למנוע חוסר נעימות וכאבים. אז למה זה קורה, ואיך ניתן לטפל בעצירות? הכנו לכם את המדריך השלם.
נתחיל בהגדרה: עצירות מוגדרת כאשר ישנו קושי לסלק את הצואה שהצטברה במעי. במילים פשוטות יותר, אנו חווים עצירות כאשר אנו מתקשים בזמן היציאה עצמה, או כאשר יש מרווחים גדולים מהרגיל בזמנים בין היציאות.
למה הכוונה מרווחים גדולים מהרגיל?
האמונה הרווחת היא כי יש להתפנות לפחות פעם ביום, אך לא כך הדבר בהכרח. פעילות מעיים תקינה היא בטווח שבין פעמיים-שלוש ביום לבין שלוש פעמים בשבוע. תדירות היציאות יכולה להשתנות מאדם לאדם – יש אנשים שאצלם פעולת מעיים תקינה כוללת הליכה פעמיים ביום לשירותים להתרוקנות, ואילו יש אנשים שיסתפקו בפעם בכמה ימים.
עצירות ניתנת לשחרור! למידע על אפשרויות הטיפול השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
אז איך נדע בכל זאת שמדובר בעצירות?
ישנם מספר סימנים לכך. ראשית, אם תדירות היציאות נמוכה, כלומר פחות משלוש פעמים בשבוע. שנית, אם עלינו להתאמץ בזמן היציאות. בנוסף, אם היציאות קשות יותר, ואם ישנה הרגשה של חוסר התרוקנות גם אחרי היציאה.
לרוב, כאשר נפנה לרופא המטפל, הוא ישאל אותנו שאלות על הרגלי התזונה, הפעילות הגופנית והמצב הרפואי הקודם על מנת לקבוע האם מדובר בעצירות – ולמה.
ממה זה נובע?
כאמור, עצירות היא רק סימפטום, ולא מחלה. אך יש לסימפטום הזה מספר סיבות אפשריות:
- הריון – כ-40% מהנשים בהריון יסבלו מעצירות במהלך ההריון.
- תזונה לקויה – מחסור בסיבים תזונתיים, מיעוט בשתיית מים, היעדר פעילות גופנית, דיאטה חריפה או צום ממושך.
- תרופות – תרופות מסוימות עלולות לגרום לעצירות. תרופות נוגדות חומציות, אשר מכילות סידן או אלומיניום, וכן תרופות נוגדות דיכאון. בנוסף, משככי כאבים חזקים ממשפחת האופיואידים דוגמת נרקוטיקה וכן תרופות הרגעה ושינה.
- מחלות – ישנן מגוון מחלות הגורמות לעצירות. מחלות של המעי (כמו קרוהן או תסמונת המעי הרגיז), מחלות הגורמות לפגיעה במערכת העצבים ההיקפית (כמו סכרת), מחלות נוירולוגיות (כמו פרקינסון או טרשת נפוצה), הפרעות הורמונליות, הפרעות בתפקוד שרירי רצפת האגן, סדק בפי הטבעת (פיסורה) ועוד.
- גיל – עצירות אצל ילדים יכולה להופיע בעקבות בעיה התנהגותית, אך גם יכולה להופיע בגיל מבוגר יותר.
באיזה שלב כדאי לפנות לרופא המטפל?
כאמור, עצירות היא בעיה נפוצה שעלולה להיגרם ממגוון סיבות. ובכל זאת, מומלץ לפנות לרופא המטפל אם מדובר בפעם הראשונה שחוויתם עצירות, אם העצירות גורמת לאבדן משקל, אם גיליתם דם בצואה, אם ישנו כאב חמור בעת יציאות וכן אם מדובר בעצירות הנמשכת למעלה מ-3 שבועות.
מה אפשר לעשות?
אז איך מטפלים בעצירות? עצירות היא ממש לא גזירת גורל, וברוב המקרים אפשר לטפל בה ביעילות באמצעות שינוי סגנון חיים, הכולל שמירה על תזונה מאוזנת העשירה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות, דגנים, קטניות ועוד הינם מאכלים שעוזרים לעצירות) וכן שתייה מרובה של נוזלים. מומלץ גם להתמיד בפעילות גופנית – ספורט ידוע בכך שהוא מסייע בגירוי המעיים. מעבר לכך, מומלץ לפתח הרגלים שיעזרו לנו לשיפור פעילות המעיים – במילים אחרות, אם הגוף שלנו מאותת לנו ללכת לשירותים, כדאי להקשיב לו ללא דיחוי ולא להתאפק. הפעולות הללו הן גם טיפול בעצירות – אך גם מניעה, ולכן מומלץ להקפיד עליהן כדי להנות מאורח חיים בריא.
אם גילינו כי העצירות היא תסמין למחלה אחרת, יש קודם כל לטפל במחלה הזו – ועם טיפול נכון, המחלה והעצירות ייעלמו שתיהן.
ואם כל זה לא עזר?
המוצא האחרון לטיפול בעצירות הוא שימוש במשלשלים. עם זאת, מומלץ לפנות לרופא המטפל להדרכה ולבירור נחיצות הטיפול במשלשלים, וכך הוא יוכל להמליץ על סוג המשלשלים ואורך הטיפול. שימוש קבוע במשלשלים אינו מומלץ במקרה של עצירות כרונית.
